פסק-דין בתיק ב"ל 17095-07-11

1.      לפני ערעור על החלטת ועדת הרשות מיום 13.3.2011 (להלן: הוועדה), אשר דחתה את בקשת המערער להכיר בו כ"נכה נזקק" לתקופה מיום 19.5.2010 ועד ליום 31.12.2010.

העובדות

2.      המערער, יליד 1955, נפגע ביום 16.2.2010 בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה.

3.      עניינו של המערער נדון ע"י ועדה רפואית מדרג ראשון ביום 16.8.2010. הוועדה קבעה כי למערער הנכויות הבאות בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי:

נכות זמנית בשיעור 30% מיום 19.5.2010 ועד ליום 16.8.2010;

נכות זמנית בשיעור 20% מיום 17.8.2010 ועד ליום 31.12.2010.

4.      המערער הגיש תביעה להכיר בו כ"נכה נזקק" בתקופת הנכות הזמנית, לפי תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

5.      ביום 7.10.2010 התכנסה ועדת הרשות ללא נוכחותו של המערער והחליטה לדחות את תביעתו מן הטעם ש "לדעת הועדה יש סיכוי סביר לעבודה" .

6.      ביום 16.11.2010 הגיש המערער ערעור לבית הדין על החלטת הוועדה. טענתו העיקרית של המערער הייתה כי החלטת הוועדה לא נומקה וכי הוועדה לא שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים. עוד נטען כי הוועדה לא זימנה את המערער ובא כוחו לדיון בפניה.

7.      בטרם נדון הערעור בבית הדין, התכנסה הוועדה פעם נוספת ביום 23.11.2010 לדון בעניינו של המערער. הפעם זומן המערער לדיון, אולם ההזמנה לא נשלחה למשרד בא כוחו. הוועדה שמעה את טענות המערער וקבעה כך:

"לאחר ששמענו הסברי התובע על אופי עיסוקו ועבודתו, הועדה סבורה שבתקופה 19.5.10 - 31.12.10 (תום הנכות הזמנית) יכול להמשיך לעסוק בעבודה ניהולית פקידותית שאיננה כרוכה במאמץ פיזי. כאמור, עבודתו איננה פיזית כלל" .

8.      ביום 17.2.2011 התקיים דיון בערעור בפני כב' הרשמת מרגלית. בסיום הדיון ניתן פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, בזו הלשון (להלן: פסק הדין הקודם) -

"בהמלצת בית הדין יוחזר עניינו של המערער לוועדת הרשות לעניין תקנה 18.א. על מנת לדון פעם נוספת בתחולת התקנה בתקופה הרלבנטית מיום 19/05/2010 ועד 31/12/2010.

המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון בפני הועדה" (ההדגשה במקור).

9.      בעקבות פסק הדין הקודם התכנסה הועדה ביום 31.3.2011 לדון בעניינו של המערער. המערער ובא כוחו לא זומנו לדיון בפני הועדה. וכך קבעה הועדה:

"ועדת הרשות שמעה את השגותיו של התובע בועדת הרשות שהתקיימה ביום 23.11.10. הועדה מהיום עברה שוב על המסמכים הרפואיים והפרוטוקולים, עיינה בנימוקי התובע. הועדה סבורה שאין מקום לשנות החלטתה. יודגש שלעניין תקנה 18, אין מקום לדון בקריטריון של גיל" .

10.  על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

11.  המערער טען כי הוועדה פעלה בניגוד לפסק הדין הקודם, בכך שדנה בעניינו מבלי לזמנו ומבלי לזמן את בא כוחו לדיון. לטענת המערער, הוועדה לא נימקה החלטתה כדבעי ולא שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים לצורך קבלת ההחלטה. המערער ביקש להחליף את הרכב הוועדה, שכן מדובר בוועדה שדנה בעניינו בפעם השלישית ונראה כי היא נעולה בדעתה.